הגענו

היי לכולם,

רצינו לנסות לחלוק איתכם את החוויות שלנו בארץ ההזדמנויות.
אז פתחנו בלוג. אנחנו כותבים אותו ביחד ולחוד. 
מקווים שיהיה לכם ולנו נחמד :)

בשלהי אוגוסט 2015:
הגענו... הטיסות עברו בשלום. יותם אפילו נהנה קצת עם כל הצומי והסרטים המצוירים האינסופיים.

בשדה התעופה פגשו אותנו משלחות משני הצדדים.
נשארנו אצל הקרובים שלי לכמה ימים. הם גרים פה (פה=40 דק מהאוניברסיטה, בלי פקקים) כבר הרבה זמן, אז יש להם בית אמריקאי (3 קומות עם 10 חדרים בלי תכלית מיוחדת) ואוטו אמריקאי (אמריקאי = יפני יוקרתי. הבנו שאוטו אמריקאי מקורי נהוג בעיקר במרכז ארהב, בחוות, הארד קור).

האוניברסיטה נמצאת בעיר Evanston הנמצאת צפונית ל- Chicago הגדולה. ושם גם המעונות שלנו. הקמפוס מאוד יפה, על שפת האגם מישיגן. 10 דקות ברגל, ואנחנו באגם! 

לפני שהגענו, שמענו כמה דברים טובים וכמה פחות טובים על העיר. הדברים הלא טובים היו:"it's a black city", "the crime moved from northern Chicago to south Evanston" וכו'.
בעקבות זאת, מצאתי את החלוקה הנחמדה הבאה לאזורים שבהם כדאי לגור וכאלה שלא כדאי:



למזלינו המעונות שלנו נמצאים באזור NICE. יש!!!


קיבלנו את המפתחות למעונות וקיבלנו שוק ראשוני: הדירה קטנה (2 חדרי שינה, מטבחון במסדרון, וסלון/חדר עבודה/חדר אוכל). התקרות נמוכות יחסית, ומתחת לתקרה יש צינורות חשמל ומערכת כיבוי אש, חדר האמבטיה ישן ולא משופץ.
זה מה שאנחנו רואים, כשפותחים את העיניים בבוקר...ממש מרכז פומפידו!

בקיצור, במבט ראשון, חזרנו לרמה מתחת לדירת מעונות ראשונה שלנו בתואר ראשון, רק ששם היה משופץ. רצנו אצנו להתלונן לכל העולם ואישתו ולנסות להתנתק מהחוזה. התשובה הייתה אמריקאית טיפוסית:
It's against the regulations and the contract you signed.
אחרי שנרגענו, הבנו שזה לא נורא כל כך, יש הרבה יתרונות בלגור כאן. זה קרוב לאוניברסיטה ולגן, חדר הכביסה גדול ונקי, הדירות מתוחזקות ויש גן משחקים למטה.

קצת עברנו את השוק הראשוני, ונתקלנו בגל שני :) אישרו לנו את הפרת החוזה (!! חדרנו את פאת הקופסה התוחמת את האדמיניסטרציה האמריקאית) אחרי רעש וצלצולים מהפרופסור המארח והתחלנו לחפש דירה חילופית. טוב, יש כמובן דירות טובות ומרווחות, אבל זה כבר לא מרחק הליכה ויותר יקר ואין רהיטים. אז אנחנו כבר מצטערים שהתחלנו את הבלגן.
אז נשארים במעונות.