אספר לכם על הגן האמריקאי שלנו. הגן נמצא במרכז העיר.
הכל מאוד מסודר. מאוד אמריקאי. יש חנייה מסודרת, מוגבלת בזמן. כך שמי שמכיר את הגן שלנו בחיפה, יודע מה זה בעיות חנייה. דלת הכניסה מקודדת. כשמביאים ילד, חייבית לעשות "צ'ק אין" במחשב. כשאוספים, יש לעשות "צ'ק אאוט". בתחילת כל שנה, לפני שהילד יכול להיכנס לגן, חייבים למלא טופס מיוחד אצל רופא ילדים (עולה 25 דולר!), שמוכיח שהילד עבר את כל החיסונים ובדיקת רופא.
את הצעצועים מנקים ומחטאים כל יום (ראיתי!).
כל יום שולחים דוח עם תמונות ופרוט הפעילויות שהילדים עשו. בתמונות תמיד משתדלים להראות פעילויות שונות של כל ילד, כך שאפשר ממש לעקוב ולראות מה הילד עושה ואיך מתקדם. לדוגמא כאן.
הגן די גדול, יש לפחות משהו כמו 20 קבוצות, מתינוקות ועד גן חובה. כל הגן נראה כמו איקאה.
הכל מעץ. יש מעט מאוד דברים מפלסטיק. יש סטודיו אומנות, אולם התעמלות וגן משחקים. גן משחקים של הגדולים נמצא על הגג. וגם יש מלא אופניים.
הכל מעץ. יש מעט מאוד דברים מפלסטיק. יש סטודיו אומנות, אולם התעמלות וגן משחקים. גן משחקים של הגדולים נמצא על הגג. וגם יש מלא אופניים.
את הקטנים מוציאים לטיולים ב"רכבת עגלות" שקשורה לאופניים. יש איזה 10 מושבים של עגלות ואז עושים איתם סיבובים בעיר. חמוד נורא.
את יותם רשמו לכיתה preschool. זה כמו טרום חובה בארץ. יש להם 6 כיתות זהות כאלה בגן. יש 20 ילדים על שתי מורות. (לא נהוג לקרוא להן גננות). כל חודש הולכים לספרייה העירונית. וכבר היו בתאטרון ובטיול בחוות דלעות (משוגעים פה על דלעות. 1000 סוגים וגדלים).
עד לכאן הכל טוב ויפה. ואז הגענו לשנת היופי של הילדים בצהריים. בארץ יותם כבר כמעט לא ישן צהריים, ופתאום כאן, יש שנ"צ. כולם ישנים! ללא יוצא מן הכלל. בערב יותם לא נרדם לפני 11 בלילה! ואף מאוחר מזה. סיפורים, ריקודים, בלאגנים, ואין אפילו לא ניצוץ של עייפות. אז ביקשנו ושוב ביקשנו שלא יישן צהריים. וגילינו שזה נגד התקנות האמריקאיות להעיר ילדים משנתם. תקנות זה תקנות. זה כבר למדנו.
עכשיו האוכל. הם שולחים את התפריט לחודש מראש. אפשר להיתרשם מתפריט השבוע כאן. בגדול נראה נחמד. אבל כמה גבינה!!! למה כל הזמן חלב??? וארוחות הבוקר..רק מתוקים. איפה ארוחת בוקר ישראלית שאנחנו רגילים אליה מהגן בארץ..עם לחם, ירקות, חומוס, ביצים וכוי?? ומה עם שניצל ואורז שיותם כל כך אוהב?
בקשר לעניין החלב, שוב גילינו תקנות. כל ילד חייב לקבל את החלב שלו (סויה ליותם). אבל כאן הם היסכימו להיתגמש איתנו קצת. הסיכום הוא שנותנים לו קודם כל מים, ואז אם הוא רוצה (והוא תמיד רוצה) נותנים לו חלב. נו טוב, פשרה סבירה.
גם יובל היתחיל ללכת לגן. רשמו אותו לקבוצת infant. גם להם יש שתי מורות על 8 תינוקות. הם נורא התלהבו מזה שכיוון שהוא כבר גדול (7 חודשים כשנכנס), אז גם יש להם שיעורים ופעילויות!! באמת חשוב. נרגענו. חוץ מפעילויות חינוכיות, יש הרבה עבודה - אוכל, חיתולים (כל שעתיים! לפי נהלים!), לישון, למלא דוח יומי של "מי, מו, מה, מתי, כמה, ובאיזה צבע ומרקם וחוויות יומיות מרגשות". להתרשמות כאן.
חוץ מזה מצאנו בעיירה אחרת לא רחוק מכאן גן/בי"ס ישראלי שפועל בימי ראשון בבוקר. מדברים עברית, לומדים אותיות, חגים וכו'. מיהרנו ורשמנו את יותם. המנהלת רשמה אונו לגן של הבוגרים. מסתבר שיותם היה שם הכי קטן. ויש שיעורי בית. אז ירדנו לגן של הקטנים איפה שיותם הכי גדול. ושם זה נחמד נורא. קוראים סיפורים, שרים שירים, לומדים אותיות ואין שיעורי בית! :)
גם יובל היתחיל ללכת לגן. רשמו אותו לקבוצת infant. גם להם יש שתי מורות על 8 תינוקות. הם נורא התלהבו מזה שכיוון שהוא כבר גדול (7 חודשים כשנכנס), אז גם יש להם שיעורים ופעילויות!! באמת חשוב. נרגענו. חוץ מפעילויות חינוכיות, יש הרבה עבודה - אוכל, חיתולים (כל שעתיים! לפי נהלים!), לישון, למלא דוח יומי של "מי, מו, מה, מתי, כמה, ובאיזה צבע ומרקם וחוויות יומיות מרגשות". להתרשמות כאן.
חוץ מזה מצאנו בעיירה אחרת לא רחוק מכאן גן/בי"ס ישראלי שפועל בימי ראשון בבוקר. מדברים עברית, לומדים אותיות, חגים וכו'. מיהרנו ורשמנו את יותם. המנהלת רשמה אונו לגן של הבוגרים. מסתבר שיותם היה שם הכי קטן. ויש שיעורי בית. אז ירדנו לגן של הקטנים איפה שיותם הכי גדול. ושם זה נחמד נורא. קוראים סיפורים, שרים שירים, לומדים אותיות ואין שיעורי בית! :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה