מי שקרא את הפוסטים הקודמים, יודע שאנחנו גרים במעונות. הדירה שקיבלנו הייתה פצפונה, חשוכה ומלאת צינורות על תקרה, עם קירות בצבע צהוב. מישהו אמר לי שמי שתיכנן את המקום בשנות ה-70, תיכנן גם בתי כלא...נקודה למחשבה.
אז למרות שהחלטנו להישאר, בכל זאת הגשנו בקשה למעבר במידה ויתפנה, וראו פלא, קיבלנו אישור לעבור לדירה אחרת בבניין אחר. שם קיבלנו כבר דירת 4 חדרים (סלון ו 3 חדרי שינה). החדרים גדולים מאוד ומרווחים, מלא מלא מלא חלונות עם אור שנכנס לדירה, בקיצור, נורמלי, ואפילו נחמד. עברנו לפני חודשיים.
הדבר הזה שרואים למטה, זה החימום. לאורך כל הדירה יש את זה. גם בדירה הקודמת זה היה, רק שכאן זה אוטומאטי. כשהטמפרטורה יורדת מתחת לסף מסוים, זה מתחיל לפעול, ואין מנוס! כלומר, אני נמסה. יגאל דווקא אוהב את ה"חמים ונעים" הזה. אני מהר פותחת את כל החלונות (מזל שיש הרבה) עד שצועקים עליי.
בתמונה למטה אפשר לראות את הנוף מהמטבחון בבניין שלי באוניברסיטה. מצד שמאל, הבניין הארוך הנמוך, זה הבית שלנו. נחמד נכון? פחות מדקה הליכה!
את יותם ויובל שמנו באותו חדר. יותם ביקש. החדר די גדול, אז אין בעייה. זה הישאיר לנו חדר אורחים. כך שכולם מוזמנים לבקר. רק לא כולם ביחד! יובל גם מאוד אוהב את הדירה החדשה. יש מרחבי זחילה אינסופיים.
לכבוד המעבר לדירה החדשה, לכבוד מרחב מחייה מוגדל בין הספה לקיר ולכבוד החג הלאומי "בלאק פראידיי" החלטנו לקנות טלוויזיה. אז הלכנו באופן אישי לבסט ביי. חוויה בפני עצמה. עד שחושבים אם לקנות את המוצר, הוא כבר אוזל..בין העצבאות. מסתבר שזה בכלל "ערב בלאק פראיידי" ברוח החגים היהודיים. זה מתחיל ביום חמישי עם שקיעת החמה, ונגמר ביום שישי. באנו לקנות טלוויזיה ב150 דולר 55 אינץ'. צחקו עלינו בפרצוף כששאלנו את המוכר כשעתיים אחרי הפתיחה. "אזל מזמן כבר" אמר המוכר המתלוצץ והראה לנו 1000 טלווזיזיות אחרות המסודרות בצורת מבוך אינסופי במרחבי החנות. עד שהתבייתנו על דיל נוסף, גם הוא אזל לנו מול הפרצוף. בסוף קנינו סמסונג 48 אינץ ב-370 דולר. בכל זאת חסכנו כמה מאות.
Отлично пишите, молодцы и с новосельем!
השבמחק